במידה ואתם מתכוונים לטפס על הר הקילימנג'רו, קחו בחשבון שמדובר על אחד הטיולים הכי עוצמתיים, מרגשים ומאתגרים המומלצים במיוחד לכל חובבי הטיפוס.
אז מה כדאי שתדעו על הטיול המאתגר הזה? אנחנו מזמינים אתכם להמשיך בקריאת הכתבה.
הכתבה בשיתוף עם חברת טיולי רדיוס המוציאים טיולי טיפוס להר קילימנג'רו.
מה חשוב שתדעו על אזורי האקלים של הקילימנג'רו?
מדובר על ההר הנמצא ביבשת אפריקה וגובהו הוא 5895 מטרים. על ההר, יש 5 אזורי אקלים שונים. תוכלו לטפס את הקילימנג'רו במשך כל השנה. מה שכן, אפשר לומר שמזג האוויר הטוב והנוח ביותר יהיה דווקא בחודשים יוני עד אוקטובר וינואר עד פברואר.
6 מסלולים לטיפוס הקילימנג'רו
יש לפחות 6 מסלולים לטיפוס בהם, מראנגו, רונגאי, אומבווה, מצ'אמה, שירה ולמושו.
איזה מסלול הוא הטוב ביותר? לשם כך, יש להתחשב ב-4 שיקולים מרכזיים בבחירת המסלול והם: רמת הקושי, אקלום לגובה, צפיפות ותקציב.
במידה ומדובר על השיקול הראשון שהינו הקושי של המסלול, יש לקחת בחשבון שיש מסלולים תלולים יותר, ארוכים יותר ואפילו כאלה הנחשבים למסוכנים כי יש בהם ריבוי של מפולות.
במידה ומדובר על השיקול השני שהינו האקלום לגובה, מדובר על כך שאם המסלול ארוך יותר, כך גם אתם תמצאו את עצמכם מבלים יותר מזמן בגובה לפני יום הפסגה וכך גם תוכלו להגדיל את הסיכויים שלכם להעפיל עוד יותר למעלה.
במידה ומדובר על השיקול השלישי שהינו הצפיפות, אז קחו בחשבון שהמסלולים שהם יותר פופולאריים ומפורסמים, הם גם אלה שיהיו הכי עמוסים לטיפוס.
במידה ומדובר על השיקול הרביעי שהינו התקציב, קחו בחשבון שכלל שתהיו יותר ימים על ההר, כך גם תצטרכו לשלם על יותר ימי צוות וגם על אישורים של השמורה.
מבין כל המסלולים שהוזכרו לעיל, נמליץ לכם בחום לבחור במסלול מצ'אמה. מדובר על מסלול מדהים ביופיו. הוא מתחיל במדרונות מערביים של הר הקילימנג'רו, מהם חוצים לצד המזרחי של ההר ולאחר מכן עולים על הפסגה. כאשר יורדים מההר, הירידה תהיה באמצעות המדרון הדרום מזרחי. המסלול נמשך 6 עד 7 ימים הוא ארוך יחסית וכמובן בנוי בצורה טובה להתאקלמות.
איך מתארגנים לטיפוס הקילימנג'רו?
כאשר יוצאים לטרק ארוך בטבע, יש להצטייד בציוד מתאים. מומלץ להתחיל את המסלול עם ביגוד קצר ומנדף וכמובן יש גם לקחת ציוד מתאים לגשם כמו, מעיל, מכנס וכיסוי לתיק. יש גם להצטייד בנעלי הרים גבוהות ואטומות. שימו לב שכאשר שתטפסו במעלה ההר, כך גם הטמפרטורות יהיו נמוכות יותר ועל כן הכי טוב יהיה להתלבש בשיטת הבצל. יש ללבוש ביגוד תרמי תחתון כמו גופיות וגטקס, מיקרו פליס, פליס עבה ומעיל מחמם. מומלץ גם לקחת 2 זוגות של גרביים מחממות, כפפות, חם צוואר וכובע מחמם. רצוי גם להצטייד בשק שינה ולקחת גם פנימית לפליז. מבחינת אריזת ציוד למסלול, מומלץ להצטייד ב-2 תיקים. תיק אחד לציוד אישי בנפח של 60 עד 80 ליטר ותיק נוסף שישמש כתיק יום ויהיה בנפח של 15 עד 30 ליטר. התיק יכיל מים, ארוחת צהריים, ציוד גשם וכמובן ציוד אישי. מעבר לכך, מומלץ גם לקחת את הפריטים הבאים: פנס ראש, משקפי שמש, מקלות הליכה, קרם הגנה מהשמש, תרופות בסיסיות.
כמה מילים על מחלת גבהים
הגוף שלנו לא מורגל לסביבה של הרים גבוהים ועל כן, ככל שתעלו בגובה, הלחץ האטמוספרי יירד ויחד איתו יירד גם ריכוז החמצן באוויר. כדוריות הדם שיש בגופינו, לא סופגות כמות מספקת של חמצן ועל כן יכולים להופיע תסמינים של מחלת גבהים. חלק מהאנשים ירגישו את התסמינים כבר בגבהים של 2500 עד 3500 מטרים ואחרים ירגישו אותם רק ב-4000 מטרים ויותר.
על מנת שתוכלו להתמודד בהצלחה עם מחלת הגבהים, מומלץ שתכירו את סימני האזהרה שהינם כאבי ראש, קוצר נשימה, סחרחורות, בחילות ואפילו חוסר תאבון וחולשה.
שימו לב, אל תזלזלו במחלת גבהים, שכן מדובר על מחלה מסוכנת שבמידה ולא תקבלו את הטיפול הראוי, היא עשויה לגרום למוות. על מנת להתמודד כמו שצריך עם הגובה, נמליץ לכם לשמור על הגוף שלכם ולהיות קשובים לו. כמו כן, שמרו על תזונה טובה, הרבו בשתיית מים ואל תמהרו לטפס. תנו לגוף שלכם להתרגל ואם צריך, תערכו גם כמה הפסקות. אם אתם מרגישים שהתסמינים מחמירים, פנו אל המדריכים של הטיול. הם כבר יעזרו לכם לשפר את הרגשתכם.
כמו כן, קחו בחשבון שיש תרופות שיכולות למנוע מחלת גבהים והן אורמוקס ודיאמוקס.
נציין שאין לקחת את התרופות על דעת עצמכם ומומלץ להתייעץ עם רופא בטרם נטילתן.